השפעת הסטרס על גופנו והמלצות להרגעה

מאמר זה מתאר איך לחץ משפיע על הגוף שלנו? מה קורה בגוף כשאנחנו לחוצים?
ומה אפשר לעשות כדיי להירגע
למערכת העצבים האוטונומית תפקיד חשוב בתגובה הפיזית ללחץ. מערכת עצבית זו אחראית על ויסות פעולות הנעשות בגוף בצורה אוטומטית – כלומר אינן תלויות בתודעה ונמשכות גם כאשר אדם ישן או מחוסר הכרה –  כגון פעימות הלב, הנשימה, הפרשת הזעה ורוק.
מערכת העצבים האוטונומית מורכבת משתי תת מערכות:
מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפארא-סימפתטית – להן השפעות הפוכות. במצבי לחץ מתרחשת בגופנו תגובה שמטרתה בעבר הייתה לעזור לנו להתמודד עם סכנות של הטבע, למשל לברוח מחיה, להילחם בה או להיחלץ ממפגע טבע כגון שיטפון וכדומה. תגובה זו נקראת "הילחם או ברח", מי שאחראית לתגובה זו היא מערכת העצבים הסימפתטית. מטרתה להתמודד עם מצב החירום, לכן היא גורמת לגוף לנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו. בפועל, מערכת העצבים הסימפטטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר הורמוני לחץ הנקראים: אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלה גורמים להגברת קצב פעימות הלב, הגברת קצב הנשימה, התרחבות כלי הדם, שינויים בפעילות מערכת העיכול ועליה ברמות הסוכר בדם – כל זה כדי לעזור לנו להתמודד עם האיום. כאשר מדובר בסכנה חולפת, הגוף תאושש וחוזר לעצמו לאחר שהאיום נעלם באמצעות המערכת הפארא-סימפטטית, אשר מפחיתה את קצב הלב, הנשימה ומרגיעה את כלי הדם. עם זאת, כאשר אנו בשגרת חיים של לחץ מתמשך זהו מצב שעלול לפגוע קשות בבריאותינו.
בימינו, למרות שכבר כמעט ואין סכנות המאיימות על השרדותנו מול הטבע, אנחנו מתמודדים עם מצבי לחץ אחרים כגון: להגיע בזמן לעבודה- בלחץ של פקקים, עומס ואינטנסיביות בעבודה- עמידה בדאד ליינים, הצורך והרצון להצליח ולסיים בזמן משימות/פרויקטים, לגמור את חודש- לשלם חשבונות וכיוצא באלה..בנוסף יש לחצים בזוגיות, משפחה, ילדים.  במצבים אלה, בהם הלחץ הוא מתמשך, אותם מנגנונים שאמורים היו להגן עלינו עלולים לגרום לנזקים- חלקם חולפים במהרה וחלקם בלתי הפיכים. על מנת שתבינו כמה חשוב למצוא דרכים להירגע.
להלן ריכזתי עבורכם דוגמאות והסבר על בעיות שכיחות הצצות בגופנו בעקבות לחץ:

מערכת השרירים
כאשר אנחנו בסטרס, נוצר מתח בשרירים, זו תגובה כמעט אוטמטית ללחץ – זו הייתה הדרך של הגוף בעבר להגן עלינו מפני פציעות וכאב. כאשר הסטרס מתמשך זה גורם לשרירים להיות במצב עקבי של מתח שרירי, מה שגורם לבעיות של: כאבי גב, צוואר, שכמות (מי לא מכיר את הגושים שנהיים לנו פה)  וכן בעיות נוספות הנובעות מהן. לדוגמא: כאבי ראש /מיגרנות שקשורים ברוב המקרים למתח כרוני בשרירי העורף והצוואר המתחברים לראש. מחקרים שונים מראים קשר ישיר בין לחץ לעליה בתדירות כאבי ראש. כאבים באמות, פרקי הידיים, מהם סובלים הייטקיסטים, ברוב המקרים מקורם ממתח בשרירי העורף-צוואר.

מערכת הנשימה
לחץ עלול לגרום לנו "לשכוח לנשום"- ז"א שלעתים אנחנו עוצרים את הנשימה מבלי לשים לב או נושמים נשימות קטנות ושטחיות. מכירים את זה שפתאום יש לכם צורך לפהק?..זה לא בגלל שאתם עייפים, זה בגלל שחסר לגוף חמצן- שמגיע דרך הנשימה..כשאתם לו נותנים לו מספיק הגוף מאלץ אתכם לפהק. בנוסף לחץ עלול לגורם לנשימה מהירה (היפר-וונטילציה), שעלולה להצית התקפי אסתמה, אצל אנשים החולים באסטמה גם בעברם או להוביל להתקף חרדה באנשים הנוטים לחרדתיות.

מערכת העיכול
כאשר אנחנו לחוצים, אנחנו עשויים לאכול הרבה יותר או הרבה פחות מהרגיל. תחושת הרעב משתבשת. אכילה מוגזמת או אכילה של מזונות שונים, כמו גם שימוש רב בטבק ואלכוהול, עלולים לגרום לצרבת. ברמה מאד שכיחה לחץ משפיע על מערכת העיכול- מגביר או מאט את פעילות המעיים וגורם לשלשול או עצירות. לחץ עלול להגביר הפרשת חומצות בקיבה, מה שגורם לצרבת, תחושת נפיחות וגזים. כאשר הלחץ הופך לכרוני עלולים להתפתח כיבי קיבה, כאבי בטן חריפים, בחילות והקאה.

מערכת החיסון
מערכת המגנה עלינו מפני וירוסים, חיידקים. עקב לחץ יכולה להשתבש בשני אופנים:
1. נחלשת – או אז נהפוך פגיעים יותר לדלקות וזיהומים. התקררויות ודלקות גרון חוזרות ונשנות. נמצא קשר בין לחץ לעיכוב זמן ההחלמה ממחלות ופצעים
2. לחילופין היא עלולה ליצר תגובת יתר כמו: אטופיק דרמטיטיס, סבוריאה, פסוריאזיס, אקזמה, פריחות וגירודים לא מוסברים בעור. ואפילו לעורר או להחמיר מחלות אוטואימוניות- בהן המערכת החיסונית תוקפת את הגוף עצמו. לדוגמא: מחלות מעי דלקתיות- קוליטיס וכרון, דלקת פרקים שגרונית וסוכרת סוג A.

מערכת המין והרבייה
בנשים, סטרס יכול להשפיע על המערכת ההורמונלית במס' אופנים:
1. החרפה של תסמיני PMS – תופעות טרום מחזור, כגון כאבי ראש/מיגרנה, גודש בחזה, כאבים והתכווצויות בבטן, שינויים במצב הרוח.
2. הפרעות בסדירות הווסת עד כדיי הפסקתה למס' חודשים(עקב רמות גבוהות של סטרס).
3. השפעה על רמת הטוסטסטרון המופקת בגוף מה שעלול לעורר/להחריף פצעוני אקנה(גם אצל גברים).    ושיעור יתר.
4. וגינסמוס– כאב בקיום יחסים אחת התופעות הקשות והמטרידות ביותר..ואין הסבר אחר להופעתה/ החרפתה מלבד סטרס.

מערכת הרבייה הזכרית תלויה מאד במערכת העצבים, שדרכה מופרש ההורמון טסטוסטרון המפעיל את מערכת העצבים הסימפתטית וגורם לעוררות מינית. אך כמו עם השפעת הסטרס על התיאבון גם במקרה הזה יכולה להיות השפעה הפוכה- שתוריד את החשק המיני או את יכולת הזקפה.. לחץ גורם לגוף לשחרר גם רמות גבוהות של קורטיזול המשפיע על ייצור הזרע.

המערכת הקרדיו-וסקולארית
מערכת זו כוללת את הלב וכלי הדם הפועלים יחד על מנת לספק הזנה וחמצן לאיברי הגוף.
לחץ משפיע על מערכת זו בכמה אופנים:
1. במצב של לחץ אקוטי – חרדה רגעית, לדוגמא, כאשר אנו מזהים סכנה בכביש ולוחצים בפתאומיות על הברקס כדי להימנע מתאונה, הורמוני הסטרס משתחררים גורמים לעליה בקצב הלב ולהתכווצויות חזקות יותר של שריר הלב. במקביל, כלי הדם המכוונים דם לשרירים הגדולים וללב מתרחבים ובכך מגבירים את כמות הדם המוזרם לחלקים הללו של הגוף ומעלים את לחץ הדם. כאשר תגובת הלחץ החריפה חולפת, הגוף שב למצבו הרגיל.
2. לחץ כרוני- לחץ המתמשך זמן ארוך, כגון- המרוץ להספיק בזמן לעבודה, לפגישות, לסיים משימות/ פרויקטים, לאסוף את הילדים, גורם לרמות גבוהות של הורמוני לחץ, עלייה מתמשכת בקצב הלב ולחץ הדם, מה שעלול להעלות את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם כרוני, התקפי לב ושבץ. לחץ דם גבוה עלול לפגוע גם בכליות. כמו כן, מחקרים הראו שהאופן בו אדם מגיב ללחץ יכול להשפיע על רמות הכולסטרול שלו.

השפעות נוספות
לחץ  נקשר גם להחמרה של בעיות עור כמו אטופיק דרמטיטיס, פסוריאזיס, אקנה וכן תסמונות כאב שונות כגון פיברומיאלגיה המתפרצות/ מוחמרות בתקופות לחץ.

לסיכום
אנשים בתקופות לחוצות בחייהם נוטים להזניח את בריאותם. לוותר על פעילות הגופנית, לשכוח לאכול ארוחות מסודרות ולזנוח פעילויות מהנות. אבל דווקא בתקופות אלה חשוב יותר מתמיד לדאוג לבריאותכם.

מה עושים?..טיפים והמלצות כיצד להירגע

• פעילות גופנית עוזרת מאד להעלאת אנדורפינים, עוזרים לשחרר את השרירים ולהפחית את הנזקים הנגרמים עקב המתח. כמוכן הפעילות מאפשר לנו לפרוק אגרסיות. מתח בשרירים בפני עצמו עלול להגביר את המתח הנפשי – שבתורו יגביר את מתח השרירים. הפעילות תסייע לעצור את המעגל הזה.
• דיקור סיני נמצא במחקרים כיעיל ביותר להפחתת סטרס.
• תרגול טכניקות הרגעה כמו טאי- צ'י, צ'י גונג, מדיטציה, דמיון מודרך.
• נמנעים מחשיפה לדברים שתורמים להגברת הלחץ, כמו עיתונים ומהדורות חדשות.
• עושים יותר דברים שעושים לנו טוב, כגון: לרקוד, לקרוא, לצייר, לצפות בסרט קליל או להיפגש עם חבר/ה שכייף איתם.
• שוחח עם חברים על תחושתיך ובמידת הצורך עם אנשי מקצוע – שמלבד לפרוק גם יוכלו לתמוך ולעזור לך להגיע לתובנות.